צילום: אבישג שאר ישוב
עיצוב

גברת עם צמחים

איתי מאוטנר 2020 .08

איתי: אהלן מיקה יסוד. אפשר להתחיל בווידוי?

מיקה: "הכי טוב".

איתי: כבר המון זמן שאני עוקב אחר הפעילות שלך. יש בה משהו מרתק ושונה ושובה לב ומרגש וצבעוני. בעיקר יש בך שילוב של כל מיני דברים שבדרך כלל לא פועלים יחד. אני יודע שזה קצת מנג'ס אבל אולי תוכלי לפרט, בקצרה, אילו כובעים את חובשת בחייך?

מיקה: "כובעים וכיסויי ראש. בגדול, אני מאוד מולטי או ג'נרליסטית, רב-תחומית במהותי, ככה שגם בין הטייטלים השונים יש המון תחומים, שדות וגוונים שאני מתחזקת בהם למידה – לשם צמיחה – על בסיס קבוע (למעשה, אין כמעט יום שאני לא לומדת בו משהו חדש, אפילו קטן; מקדישה לזה בכל יום (לפחות) חצי שעה שבה אני עושה רק את זה: לומדת (על) משהו שמרחיב לי את הדעת ו/או ידע מקצועי. נניח בשדות של חוויית לקוח, כלכלה התנהגותית, growth ועוד. מתה על זה).

"לא הכי טובה בהגדרות אז בגדול אני מתעסקת בתוכן, שיווק, קהילות, אפיון שפה, הגדלת מעורבות. מהצד כבר כמה שנים מפלרטטת עם כתיבת UX ומיקרו-קופי: קרועה על ממשקים, פרודקטים, ועל ה'קול' של מותגים, ומתמחה באיך לדלוור ערך/ים בצורה קוהרנטית ורצופה בפלטפורמות שונות – ולגעת באנשים, לשמור אותם מעורבים ורוצים עוד".

איתי: את יכולה לתת דוגמה, בבקשה?

מיקה: "מותגים וחברות הם ישויות, עם אופי וקול וערכים שמניעים אותם. וזה מה שמחבר אליהם אנשים לאורך זמן. אתה בעצם מייצר חוויה כוללת, רגשית, שבבסיסה אמינות, אמון, וזה מטבע חזק בעולם המתעצב שלנו בעידן היפר-דיגיטלי. המוח האנושי מפרש את המילה הכתובה, אפילו של מכונה (צ'ט בוט, למשל) – כאינטראקציה לכל דבר ועניין, ומגיב אליה. ואז אם מתקיים רצף קוהרנטי שתחילתו במשפך שיווקי, דרך תהליך מכירה, שירות טוב ועד תוכן שממשיך ונוכח  – אתה בונה נאמנות של קהל.

"מעבר לזה אני גם לחלוטין אישה של קהילות ושל אנשים. יש את הקהילה שהקמתי לפני כמה שנים 'אורבן ג'ונגל by גברת עם צמחים', שהיא חממה וירטואלית לאנשים שאוהבים או רוצים ללמוד לגדל צמחים. היא ממשיכה לגדול וכרגע חברים בה יותר מ-15k איש – והיא תכלס שינתה את שוק צמחי הבית בישראל. היום אני גם עוזרת לחברות ולבעלי מותגים להקים ולתחזק קהילות משגשגות כערוץ שיווקי, אפשר לקרוא לזה קהילות מבוססות מוצר. השירות הזה הוא תמהיל של הכרה  במקומו של ערך ומהו תפקידו בחייו של אדם (לפני שהוא הופך ללקוח, ואחרי), קול מובחן, תוכן סופר רלוונטי והבנה מעמיקה של קודים אנושיים. וגם אופטימיזציה אינסופית והמון אינטואיציה".

איתי: המגזין הזה, שאנשים מחזיקים/גוללים אותו, מוקדש לצמיחה. לך יש מערכת יחסים מיוחדת עם הצומחים סביבנו, יכולה לספר עליה קצת?

מיקה: "צמחים זה אושר, זה מקור חיות, בוודאי בחוץ וגם כשמכניסים אותם פנימה לבתים שלנו ומטפחים אותם במשך שנים. משבר גיל 40 שלי הביא אותי לג'ננת צמחי בית לפני כמה שנים. היה שלב שגידלתי יותר מ-100 צמחים בתוך הבית, עפתי על זה בקטע אחר. למדתי המווון, בעיקר מ"crazy plant people" באינסטגרם, איך להצליח עם הסיפור הזה. כתבתי בלוג, הקמתי קהילה, הובלתי תנועה (לא פורמלית) שהמון אנשים, מקסימים, הצטרפו אליה וממשיכים אותה".

צילום: מורן מעיין

איתי: למה כווווולם מגדלים, בשנים האחרונות, צמחים?

מיקה: "אני חושבת שבאמת לא סתם הטרנד הזה התפשט וצמח ככה ברחבי כל העולם המפותח (בגדול המשוואה היא שככל שמקום מפותח יותר כלכלית ופחות עסוק בהישרדות – כך התופעה ניכרת ורחבה יותר). כאנשים שחיים בתוך יום-יום של מרוץ ודדליינים, ובטון, ומסכים  – יש לנו צורך ממשי בחמצן הירוק הזה מול העיניים ובאפקט שלו על הנפש שלנו, וגם בתחושה שאנחנו מצמיחים משהו".

איתי: ואם הייתי מבקש ממך ארבעה טיפים למגדל הצמחים הביתי הממש מתחיל – מה תייעצי?

מיקה: "לגעת ולהתנסות, לא לפחד להיכשל כי זה יקרה, להתמיד ולא להתייאש, ולמצוא קהילה משובחת שאפשר להתייעץ ולהיתמך בה.
"אבל לפני הכל, וזה הכי פרקטי שיש – פשוט להפסיק להשקות. זה בתכלס הסוד ;)"


השלימי בבקשה:

צמח הוא כמו… חבר, בן בית (והכי פחות תובעני שבהם).
הכי חשוב לתהליך צמיחה… להתבונן, להקשיב, להתמיד.
עשבים שוטים הם… הקולות המקטינים שלוחשים לנו ללא הרף כדי לייאש אותנו.
אין דבר כזה צמח חלש, יש… צמח שלא מקבל את התנאים שהוא זקוק להם (בחיי).
צמחים הם לפעמים… השראה. ולפעמים שקט.

איתי: הפלייליסטים שלך בספוטיפיי מעולים! איזה מוזיקה צמחים צריכים, והאם כל הצמחים צריכים אותה מוזיקה?

מיקה: "תודה, איתי. זה משמח אותי לשמוע. האמת היא שאין לי מושג מה צמחים צריכים לשמוע, אבל אני יודעת שבשבילי מוזיקה זה דשן וחמצן ושמש (וכוכבים וכנפיים ועננים ומסעות… אני יכולה להמשיך… מוזיקה זה החיים. ואני כל כך שמחה שהיא חזרה להיות תחביב אחרי שהתפרנסתי ממנה כדי.ג'יית וכעורכת מוזיקלית יותר מ-13 שנים. עדיין כיף לחלוק את הקסם)".

איתי: תוכלי לפנק אותנו בפלייליסט שמצמיח אנרגיות טובות בקרב צמחים ואנשים?

מיקה: "בשמחה. אחד שאני מטפחת לא מעט זמן. מלא בעדנה ובתשוקה לחיים, ובאוויר (אגב, גם שורשי אוויר הם עניין מרתק, אבל זה בפעם אחרת) – Too Beautiful"
"אחד נוטף גרוב עסיסי, כי גרוב הוא בלב כמו שאנחנו יודעים – SuperGroove"
"אני אהיה גם פרודוקטיבית – זה פלייליסט ארוך ומגוון לאללה של אינסטרומנטלי, שאני ממש אוהבת לעבוד איתו ברקע – Instrumental WorkZone".

איתי: מה בין אמונה בה' לבין גידול צמחים?

מיקה:
״
וּמִשִׁירַת הָעֲשָׂבִים
מִתְמַלֵּא הַלֵּב
וּמִשְׁתּוֹקֵק״

"שאלה מעולה. קודם כל צמחים, ככלל, הם יצורים בעלי 'מכניזם' מופלא, אינטליגנציה מופלאה(!) של הצמח עצמו ובין הצמחים לבין עצמם, שאנחנו רגילים להתייחס אליה כמובנת מאליה (אם אפשר, המלצת קריאה: 'החיים הנסתרים של העצים'). גם הגוף שלנו, אגב. ואני חושבת ששני הנ״ל הם שיעור מעולה בענווה ובתחזוק התפיסה שאנחנו באמת לא מבינים הכל (שזו דרך מעודנת לומר שאנחנו לא מבינים כלום), ושיש משהו גדול ומופלא מאיתנו (ואני, אגב, קרועה על התחום של בינה מלאכותית ולמידת מכונות, ועוקבת נלהבת אחרי לא מעט פיתוחים בתחום הרחב הזה, טכנולוגית ורפואית)."

"ברובד קצת יותר פילוסופי – כשאתה מטפח צמח אתה בעצם מצהיר בלי מילים: 'אני מאמין בך וביכולות שלך לצמוח ולשגשג. ואני מוכן 'להקשיב' בעזרת תשומת הלב שלי, לספק לך את מה שאתה צריך ולהניח לך מתי שצריך. אתה בתמורה תצמח ותשמח אותי רק מעצם מה שאתה ומימוש הפוטנציאל שקיים בך'. אני מאמינה שהמשוואה הזו מתקיימת באיזשהו אופן גם בינינו לבין מי שאמר והיה העולם".

איתי: מה בעינייך משותף לצמחים ולאנשים?

מיקה: "אני חושבת שיש משהו מהותי ש'חייב לצמוח' שמשותף לצמחים ולבני אדם. וגם הדרך למצוא פיצויים ולעשות את זה במסגרת מגבלות כאלה ואחרות, כל עוד מתקיים איזה בייסיק, מזון בסיסי שמכלכל אותנו (אור ומים במידה במקרה של הצמח, ואצלנו קצת יותר מורכב). אני חושבת שלא להצטרך או להשתוקק לצמוח זה סוג של מוות, או לפחות אינדיקציה ברורה שמשהו לא עובד".

מיקה יסוד בתור סוקוליידי
מיקה יסוד בתור סוקוליידי

"לגעת ולהתנסות, לא לפחד להיכשל כי זה יקרה, להתמיד ולא להתייאש, ולמצוא קהילה משובחת שאפשר להתייעץ ולהיתמך בה."

שיתופים
עיצוב