היי טק

כמו צמח בר

אריאל אדירם 2020 .07

אלמנטור היא תוכנה שמציעה לכל אחד – מהדיוט מחשבים ועד בונה אתרים מקצועי – לבנות את האתר המותאם ביותר לצרכיו. בעזרת מאות תבניות, אלפי ווידג'טים וקהילה שמונה מאות אלפי משתמשים בקוד פתוח – אלמנטור מאפשרת לכל אחד או אחת לבנות את האתר הייחודי שלהם בקלות ובאופן ידידותי למשתמש.

אלמנטור "מתלבשת" על פלטפורמת בניית האתרים וורדפרס ומציעה (בעלות של בין 50 ל-200 דולר בשנה) את האפשרות ואת התמיכה בהתאמה אישית של האתר למספר כמעט אין-סופי של אפשרויות, שאותן ניתן לקחת AS IS בעזרת DRAG & DROP או לעשות להן התאמה בעזרת תכנות ייעודי.

הגדולה של אלמנטור היא באינטואיטיביות של הממשק ובשילוב המהוקצע שבין עיצוב, תכנות ושימושיות. אלמנטור עומדת מאחורי יותר מ-4 מיליון אתרי אינטרנט בארץ ובעולם, ומציעה תמיכה ביותר מ-50 שפות.

מה שמניע את יוני לוקסנברג, מנכ"ל אלמנטור ומי שחובש כיפה שחורה לראשו ועוטה מסכה ורדרדה בצבעי המיתוג המחודש על פניו, יותר מכל הוא התחושה הפנימית שהוא נטע זר. שהוא עשב בר שצמח פרא בתוך הערוגה של הגדולים. שלמרות ההצלחה האדירה, הגיוס המרשים ונחשול המכירות שהציף בתקופת הקורונה את החברה שהקים יחד עם אריאל קליקשטיין – אלמנטור שלו עדיין עוד הרבה לפני הפריחה הגדולה.

הוא מדבר על הצמיחה, האישית והעסקית, שחווה בעשור האחרון בעיניים בוהקות. הוא שש אל היעדים הענקיים שהציב לעצמו ולחברה, והוא יודע איך לגרום לכולם מסביבו להרגיש שהם בחממה מוכרת ומוגנת – גם כשהוא קופץ ומרעיד את הג'ונגל של ה"גדוילים" באמת. קשה לא להיכבש בקסמו האישי ולהיכנע לשטף הדיבור שובה הלב שלו, ואי אפשר לפקפק בתשוקה שלו – שהיא בוערת, אמיתית ומעוררת השראה

ה-DOS פריק

כדי להבין את הצמיחה המטאורית של אלמנטור ושל יוני ואריאל, שני חרדים מבני ברק שהתחילו כמעצבים וכבוני אתרים למכולות שכונתיות ולחגיגות בר מצווה וימי נישואים נטולי כל גלאם, צריך לחזור לערוגה שבה הכל נבט.
יוני מספר על יום אחד בגיל 16 כרגע ההארה, שבו הדוד שלו הגניב לו ספר על פוטושופ כדי שיהיה לו מה לעשות אחרי יום הלימודים הארוך בישיבה, אבל עוד לפני כן הוא זוכר את עצמו כילד שתמיד אהב לצייר וליצור ותמיד חלם והעריץ עיצוב, מיתוג ומותגים.

עם אמא גרפיקאית ואבא מנהל משרד נסיעות הוא לא "החרדי השחור" הקלאסי. ציטוטים ואלגוריות מהגמרא לא תקבלו ממנו, ונראה ש"חוויית המשתמש" שלו עצמו מזכירה הרבה יותר ממה שנדמה לנו את העולמות היצירתיים, העכשוויים והגלובליים שסביבם רוב "הציבור הכללי" (אחד הכינויים הנפוצים לחילונים בקרב המגזר החרדי, א"א) מסתחרר.

את הישיבה הגבוהה שבה למד בבוקר כנער הוא מזכיר רק כדי לספר איך העביר את הערבים ואיך למד, בכוחות עצמו, כאוטודידקט ועם  אין-סוף תשוקה ושקדנות, להיות פועל בתעשיית הלואו-טק של עולם האינטרנט החדש. הוא עיצב מצגות, התאים באנרים, חתך תמונות ועשה כל מה שאפשר כדי לעצב דברים לסביבת האינטרנט והמחשב שחדרה אפילו לתוך החברה החרדית.

"היום אני קורא לזה CPT – חלטורה פר טיים", הוא נזכר בערגה, "נהניתי לעשות את זה. אהבתי את זה, ובעיקר אהבתי את זה שמישהו אשכרה שילם לי עבור העבודה שאני עושה. שיש לי משהו ששווה כסף לאנשים אחרים. היום אני יודע שהייתי פראייר לא מהעולם הזה – אבל אז, בגיל 18 או 19, זה לא היה אכפת לי. עשיתי משהו שאני אוהב, ומישהו אחר שילם לי על זה כסף. את מה שהרווחתי הוצאתי על שטויות, על גאדג'טים וארוחות חמישי בלילה עם חברים – אבל הרגשתי על גג העולם.

"יום אחד לקוח בא ואמר לי 'תעלה לי את הווידאו הזה לרשת'. אמרתי לו 'הוא לא ערוך', אז הוא אמר 'אז תערוך אותו'. לקחתי ספר הדרכה, קראתי לילה שלם ולמחרת ערכתי לו את הסרט. ככה נכנסתי לעולם הווידאו והסרטונים. הייתי עורך לאנשים סרטונים לחגיגות בר מצווה, לחנוכת משרד, למשרדי נסיעות שרצו להראות את היעד של החופשה הבאה. עבדתי כמו משוגע – אבל לא היה שם 'פרנוּסֶה', לא היה שם עתיד. כשהתחתנתי הבנתי שאני חייב לעשות את הצעד הבא".

ה-Geek פריק

"איכשהו התגלגלתי ללמוד ב'הבצפר', במחזור הראשון לשיווק באינטרנט. היינו שם חבורה של גיקים לא נורמליים, שפשוט אהבו את העולם הזה של האינטרנט והפרסום באינטרנט – ואני מדבר איתך על תקופה שפייסבוק עוד הייתה רשת חברתית בלי מערכת לרכישת מודעות. הבנתי היטב את הפוטנציאל של האינטרנט, ואז פגשתי את אריאל ואיתו יצאתי למסע ארוך של עליות ומורדות עד שאלמנטור נוסדה".

"יוני מספר על יום אחד בגיל 16 כרגע ההארה, שבו הדוד שלו הגניב לו ספר על פוטושופ כדי שיהיה לו מה לעשות אחרי יום הלימודים הארוך בישיבה"

"יוני מספר על יום אחד בגיל 16 כרגע ההארה, שבו הדוד שלו הגניב לו ספר על פוטושופ כדי שיהיה לו מה לעשות אחרי יום הלימודים הארוך בישיבה"

את הראיון המלא של יוני ואריאל מספרים על תולדות אלמנטור, שיוני בעצמו הפיק, ערך, ביים והנדס, אפשר לראות כאן
אבל אם אתם רוצים את סיכום עיקרי הדברים, אז הנה הוא בשלושה משפטים:

  1. האינטרנט על פי יוני ואריאל בנוי ממשולש שווה צלעות שניתן לחלק כך:
    שיווק – כל דף ברשת נועד להשיג מטרה כלשהי (מכירה, רישום, חיזוק המותג).
    נראות – כל מפגש עם האינטרנט הוא קודם כל ולפני הכל חזותי.
    תכנות – מאחורי כל דף באינטרנט יושב קוד.
  2. אלמנטור זיהתה, הגדירה ומספקת תמיכה, שירותים ומוצרים לבעל מקצוע חדש WEB CREATOR – אדם שחי, יונק ויוצר סביבת אינטרנט.
  3. אלמנטור הוא כלי שנועד לאנשים שהמקצוע שלהם הוא אינטרנט, בעיקר בוני אתרים, אבל הגדולה שלו היא שהוא מביא בחשבון את השילוב ומערכת היחסים הסימביוטית והדינמית בין המשווק, המעצב והמתכנת.


מנועי צמיחה

יוני מתייחס לדרך החתחתים שאלמנטור עברה כאל חוויה לימודית. "היום אנחנו כבר יודעים במה הדברים אמורים.
כל הידע וכל הניסיון שרכשנו לאורך הדרך הם כמו כוח במשחק. רכשנו אותו והוא אצלנו. אנחנו יכולים להשתמש בו במקרה הצורך.

"אנחנו חבורה של חתולי רחוב, ולכן תמיד נופלים על הרגליים. אנחנו עדיין קטנים ויש לנו המון לאן לגדול. אני אולי לא רוצה להיות חברה של 1,000 איש, אבל יכול להיות שזה המחיר שאני חייב לשלם כדי להיות גדול ולהגיע למקום שבו אני רוצה להיות. יש את המוטיבציה ואת הדרייב – ויש לי את החזון. אני רואה את הפיל שאותו אני רוצה לצוד. אני רואה את היעד שאליו אני רוצה להגיע, ועברנו כבר מספיק קשיים ומספיק כישלונות כדי לדעת שאנחנו נמצא את הדרך להגיע לשם."
"בזכות זה שלא למדתי כלום - אני כנראה מספיק טיפש בשביל לנסות להצליח. אלמנטור היא אולי לא הבחורה הכי יפה בעיר. אין לנו את הכסף שיש לשחקנים הכי גדולים בשוק, ואין לנו את הקשרים שיש לשחקנים המובילים בעולם - אבל אצלנו קורה משהו. לנו יש משהו ביד שמושך את כולם, משהו שמחבר בין אנשי השיווק, אנשי העיצוב ואנשי הקוד של העולם, משהו שכל WEB CREATOR רוצה, צריך ויכול להעריך - גם אם הוא לא יודע לקרוא לזה בשם".

איך ממשיכים לחשוב כמו סטארט-אפ?

"זה אתגר קשה. אנחנו בתהליך של גדילה, וככל שאתה גדל כך יש לך יותר מה לסכן ויותר מה להפסיד. ככל שאתה יותר גדול כך אתה יותר מפחד. אבל אני תמיד רוצה להיות דוד בקרב מול גוליית. אני תמיד רוצה להיות הקטן והחוצפן. כשהגעתי למצב שבו גדלתי והפכתי להיות הגוליית בשדה שבו שיחקתי - החלפתי שדה משחקים והחלפתי את המתחרים כדי לשוב להיות דוד הקטן."

"אף אחד לא נולד על ראש ההר. מטפסים לשם. הפחד הכי גדול שלי הוא שייגמר לנו הדרייב ושנפסיק להאמין בחלום. זה הדבר שבאמת מפחיד אותי. יש משפט שאני מאוד אוהב שלא אני המצאתי, שאומר ש'לא הגענו עד לכאן כדי להגיע עד לכאן'. אני באמת ובתמים מאמין שכדי להמשיך לצמוח צריך תמיד לראות את הפסגה הבאה – גם מראש ההר".

מה מניע אותך קדימה?

"כרגע כיף לי. קיבלתי הזדמנות להגשים חלום. יכולנו לעשות אקזיט ולמכור את החברה ולעשות מספיק כסף כדי לא לעבוד עוד יום אחד בחיים. אבל כיף לי לבוא לעבודה. כיף לי לעשות את מה שאני עושה. כסף לא יכול להחליף את זה.
זה כמובן לא קל. צריך לקבל יותר החלטות, יותר מהר, ולכל החלטה יש יותר השפעה. הכי קל זה לא לקבל החלטות, אבל במקום שלי אני כל הזמן חייב לקבל החלטות."

"אני מחלק את הדברים שאני עושה לשלושה: דברים שאני נהנה מהם – כי אני צריך את ההנאה כדי ליצור; דברים שצריך לעשות – כי יש לי כל הזמן מוטיבציה לקדם דברים שצריך לקדם; ודברים שאף אחד אחר לא עושה – כי אני חושב ששם טמון העתיד. בניית השפה המותגית, לדוגמה, זה משהו שאף אחד אחר לא עשה, ואף אחד אצלנו לא הבין בשביל מה צריך אותו. אבל עכשיו, כשיש לנו שפה וזהות מותגית, אני לא מפחד לגייס מעצבים. אני יודע שיש להם גייד-ליין. רק השבוע גייסתי ארבעה מעצבים – כי אני לא מפחד."

״אף אחד לא נולד על ראש ההר. מטפסים לשם. הפחד הכי גדול שלי הוא שייגמר לנו הדרייב ושנפסיק להאמין בחלום״

״אף אחד לא נולד על ראש ההר. מטפסים לשם. הפחד הכי גדול שלי הוא שייגמר לנו הדרייב ושנפסיק להאמין בחלום״

המגוון הטבעי

גם אם יוני נראה, נשמע ומרגיש כמו הבחור בכיתה המקבילה שתמיד ידע לתקן את המחשב ועשה על זה קופה – בסוף הוא נראה אחרת מרובנו. יש עליו כיפה. סימן שהוא מאמין במשהו אחר מרוב היזמים העסקיים שמסביבו.

איך משפיעה העובדה שאתה חרדי?

"מבחינתי ומבחינת אלמנטור זה non issue. משהו שאנחנו לא מתייחסים אליו בכלל. אנחנו משתדלים שלא יעבדו בשבת, אבל אם מישהו רוצה ללכת לכנס בחו"ל או להשלים את המשימה בבית דווקא בשבת – אני לא בודק לו בציציות. אבל כיוני, יש איתי מטען של נחיתות. אני לא כמו כולם. אני לא מגיע מהמיינסטרים. אנשים אוהבים שבלונות ואני לא מגיע משבלונה. התופעות הכי גדולות הגיעו מחוץ למיינסטרים. יש הרבה נחיתות. אני לא יודע אנגלית, אני לא יודע מתמטיקה טוב, לא למדתי כלכלה. אני כל הזמן צריך לפצות על משהו. זה לא בגלל שאני חרדי - זה בגלל שאני מגיע מעמדת נחיתות. גם ישראלי שעלה מאתיופיה מצוי לדעתי בדיוק באותה נקודה.

קורות חיים עבורי הם דבר לא רלוונטי. שלושת המפתחים שכתבו את אלמנטור לא למדו מדעי המחשב. וזה יוצר דיסוננס בסיסי – מצד אחד אתה רוצה תקן מסוים, תו איכות, אבל מצד שני אתה כל הזמן מחפש מחוץ לקופסה. כל הזמן רוצה להשתחרר מהקיבעון. אנשים מייחסים חשיבות לזה שאני חרדי רק כשהם נפגשים איתי בפעם הראשונה – אחר כך זה כבר לא רלוונטי בכלל".

מה התפקיד של אלמנטור בעולם האמיתי, מחוץ לאינטרנט?

"אנחנו צריכים להיות דגל, סמל. יש היום מיליארדי אנשים שאין להם זהות מקצועית. אין להם מודל. אלמנטור יכולה להיות דוגמה, מודל. זה מחייב, אבל אני מרגיש שזו המשימה שלנו. אם נצליח לעשות את המשימות שלקחנו על עצמנו – נוכל להיות דגל אמיתי ואיכותי."

"כמו שבן אדם שקונה פורשה לא קונה אותו בשביל להגיע מהבית לעבודה, אלא בשביל הסמל – ככה אני רוצה להיות סמל לאנשים בעולם האמיתי. להיות דוד מול גוליית. ככל שנצליח לחזק את המשוואה הזו – כך זה יהיה טוב יותר.
"אנחנו באלמנטור קיבוץ גלויות. האנשים הראשונים שהיו בחברה הגיעו כל אחד ממקום אחר. שועלי רחוב. אף אחד מהם הוא לא הייטקיסט קלאסי. אף אחד מהם לא עומד ב'תקן' של ההייטק הישראלי. היינו חמישה חרדים מגוונים שונים, דתל"ש תל-אביבי, עולה מהקריביים, בחורה תל-אביבית שהגיעה בכלל מתחום הטקסטיל וגבר ישראלי מצוי משם קוד מודיעין. המכנה המשותף של כולם היה שכולנו היינו WEB CREATORS עוד לפני שמישהו נתן לזה שם והגדיר את זה במדויק. שמונה מאיתנו עדיין בחברה."

"המגוון של אלמנטור הוא פשוט אנחנו – זה לא משהו שאנחנו עובדים עליו, זה מה שאנחנו. אנחנו שומרים על סטטוס קוו ועל החופש והכבוד של כל אחד ואחת. נוצרים כאן דברים שלא יכולים להיות בשום מקום אחר. זה פיסת אי של מזרח תיכון חדש. אנחנו בוחרים להסתכל על זה כשליחות".

הקורונה פגשה את אלמנטור בנקודת הנסיקה של החברה. עבורם הקורונה היא יותר הזדמנות ממשבר. מיד עם פרוץ המשבר הם השיקו פיצ'רים חדשים, הגדילו את תקציבי הפרסום ופתחו מאות משרות חדשות.
"להורים שלי יש סוכנות נסיעות, לדוד שלי יש קייטרינג, אני גר בלב בני ברק – אז אני מכיר היטב את הצד הכואב של הקורונה ואני עוזר כמה שאני יכול, אבל מבחינת אלמנטור – הקורונה הייתה נקודת הזנק. מבחינתנו זו הזדמנות. המשבר הזה, שהושיב את האנשים בבית והפך את האינטרנט לחיבור המרכזי בין אנשים, כיווץ תהליכים שהיו לוקחים חמש שנים לתוך חצי שעה. העולם מתח את הקפיץ והזיז את המחט. עשינו קפיצה של עשר שנים."

"בסוף אנחנו אנשים שפתוחים לשינויים, על זה מתבסס כל מודל הפעולה שלנו. והקורונה היא שינוי מהיר, רדיקלי ומיידי. זה טלטל את כל התעשייה, ואני מניח שבעוד 20 שנה נוכל להגיד שהקורונה קידמה את אלמנטור קדימה בשנות דור. אנחנו נהנה מזה עוד הרבה שנים.
מצד שני, זה גם לימד אותנו שיעור בצניעות. אני כבר לא מעט שנים בביזנס ושמעתי נבואות זעם לא פעם אחת. העולם ייגמר כשטראמפ ייבחר, הדולר יצלול כשהדלק ייגמר, האינטרנט ייעלם כשהסלולר יבוא – ובסוף מה שמטלטל את כולנו ומשתק את העולם למי יודע כמה זמן, זה וירוס קטנטן מסין".

"אנשים אוהבים שבלונות ואני לא מגיע משבלונה. התופעות הכי גדולות הגיעו מחוץ למיינסטרים. יש הרבה נחיתות. אני לא יודע אנגלית, אני לא יודע מתמטיקה טוב, לא למדתי כלכלה. אני כל הזמן צריך לפצות על משהו"

איזו אדמה צריך כדי לצמוח?

"אני לא איש של אדמה. לי חשוב מה קורה מעליה".

מה חשוב לזרוע בקרקע?

"עמל. זה הדבר הכי חשוב. אתה אף פעם לא מקבל גמול על העמל שהשקעת. אף פעם לא אומרים לך: 'אני לא מרוצה מהתוצר – אבל רואים שעבדת קשה. אני מעריך את זה'".

מה חשוב להשקות?

"את מה שמניע אותך. אם זה יתייבש – לא תגיע לכלום".

איך מתמודדים עם מזיקים?

"יצירתיות. חשיבה מחוץ לקופסה. אתה כל הזמן צריך להיות מוכן לכל דבר. אני בן אדם ששואף לחיות כל הזמן באופטימיות. אני אומר: גם ככה קשה, אז בואו נישאר באופטימיות. יש אנשים שכל הזמן חיים ב'אין לי', 'ההוא יותר גדול', 'אני לא יכול' – אנחנו מתרכזים במה שיש, במה שכן. כל הזמן מחפשים את מה כן. זה לא קל".

מה צריך לעקור?

"סטיגמות. אנשים מקובעים. בכל דבר. אנשים עושים כמו שאחרים עושים".

למה חשוב לצמוח?

"כי אם הייתי חושב שאין לאן לגדול – הייתי מת".

עצה של גנן:

"להיות מאוד-מאוד טוב במה שאתה עושה. תמיד לחפש לחבר את הנקודות. אם תסתכל רק על המקום שלך, רק על הנקודה שלך – תישאר תקוע במקום. תמיד צריך להסתכל מסביב ולנסות להבין את מכלול הנקודות. אני תמיד רוצה לדעת את מה שאני לא יודע. להיות הכי טוב במה שאני עושה. גם אם יקראו לי שחצן וגם אם יגידו לי שאני טועה – אני תמיד חושב שאני הכי טוב במה שאני עושה".

שיתופים
היי טק