עיצוב

תנו לה לחדש לכם

אריאל אדירם 2020 .01

את המסע שלה להקמת מרכז ACT לחדשנות בשנקר ולניהולו, התחילה ורשבסקי במסלול הצפוי של הייטק וטכנולוגיה. בהמשך עשתה הסבה לעיצוב ולחברות ענק דווקא באיטליה, וחזרה ארצה רק כדי לסגור מעגל ולחבר בין חדשנות, קִדמה טכנולוגית, חינוך אקדמי ועיצוב העתיד של התעשייה והחברה.

נקודת מבט חדשה

לעיתים נדמה שדווקא המושג 'חדשנות' הוא אחד השחוקים והמיושנים ביותר בשיח הציבורי, החברתי והכלכלי. חדשנות היא מין מילת קסם שאף אחד לא ממש מבין מה בדיוק היא מגלמת בתוכה, אבל נכון וראוי לזרוק אותה לפחות שלושים פעמים בכל שיחה.

אז איך בדיוק מגדירים חדשנות?

"בחדשנות יש הצעת ערך חדשה, מפתיעה, אולי אפילו מרגשת. היא מעוררת אמוציות, מניעה לפעולה. הצעה שהצליחה לפצח איזשהו צורך בראייה חדשה".

שמתי לב שלא השתמשת במילה טכנולוגיה, שלרוב משודכת לחדשנות באופן אוטומטי.

"לא במקרה לא אמרתי את המילה טכנולוגיה בהגדרת החדשנות, כי חדשנות טכנולוגית היא לא נקודת המוצא של החדשנות. אפשר ורצוי שיהיה חידוש טכנולוגי, אבל זה לא חובה. נקודת המוצא של חדשנות היא מציאת נקודת מבט חדשה על בעיה ישנה או מוכרת. לכן חשוב כל כך להכניס פנימה אנשי קריאייטיב, מעצבים, אמנים, אנשי רוח".

כולם רוצים לחדש. מה חדש בזה?

"אני עסוקה רוב הזמן בלחפש את החדשנות המשמעותית. רעיונות יש בלי סוף, אולי יש אפילו סוג של הצפה. השאלה היא איך ממפים ומנפים ומבינים אילו רעיונות הם טובים יותר ומשמעותיים יותר. אילו רעיונות כדאי להשקיע בהם. אילו רעיונות מבין אלפי הרעיונות שמסתובבים סביבנו הם רלוונטיים לעתיד הילדים שלנו. איך מוצאים את הרעיונות החדשניים שאפשר לתרגם מהם את התובנה החדשה להיצע עסקי.

"כשיצאתי למסע הזה ורק הקמנו את המרכז לחדשנות של שנקר, זיהיתי פער גדול מאוד בין השיח על חדשנות בארץ לבין השיח שכבר היה שגור בכל העולם. בישראל השימוש במושג חדשנות היה מצומצם מאוד והוא היה מוגבל אך ורק לחדשנות טכנולוגית. בזכות הפרויקטים הראשונים של המכון, שהתקיימו במימון האיחוד האירופי, הצלחנו להחדיר את המושג creative economy (כלכלת היצירתיות) לשיח המקומי ולקדם את הקשר שבין חשיבה יצירתית, עיצוב וחדשנות".

קרדיט: two_design_studio

מרכז העצבים

ורשבסקי והמרכז שאותו היא מובילה יושבים בצומת ייחודי ומעורר השראה. מצד אחד הם נטועים בעולם האקדמי, מצד שני מובילים ומשפיעים על מקבלי ההחלטות בממשלה, מהצד השלישי מחוברים למרכזים דומים ומובילים מכל העולם, ומהצד הרביעי (והאחרון) הם מובילים חדשנות בעולמות של אמנות, עיצוב ויצירה, מקום שבו החדשנות והקדמה הטכנולוגית הן לעיתים מילים גסות.

ורשבסקי מסבירה כי הפעילות של ACT מתמקדת בארבעה מישורים עיקריים:

1. אנחנו מפעילים תוכנית לימודים של יזמות ומנהיגות קריאטיבית בשנקר. כל סטודנט, מכל מסלול, יכול לבחור את התוכנית הזו במקביל לתואר שלו או לבחור התמחות שמתמקדת רק בתוכנית. אנחנו שואפים לחנך את דור העתיד לפתח ולהוביל פרויקטים שיעזרו לכולנו לחיות חיים טובים ויפים יותר.

2. אנחנו מפעילים תוכנית אקסלרטור, שמלווה פרויקטים שצומחים בתוך המחלקות השונות של שנקר ותומכת בהם. התוכנית מזהה ומזמינה רעיונות חדשניים, שזקוקים לעזרה ב'עולם האמיתי', להפוך לחברות עסקיות. כך, לדוגמה, סייענו לאחת מבוגרות המחלקה לעיצוב אופנה, שהבינה שהיא עובדת באחת התעשיות המזהמות ביותר בעולם, להקים חברה שמייצרת פיגמנטים לתעשיית הטקסטיל מאצות, וכך משנה לחלוטין את פני התעשייה והופכת אותה ירוקה וטובה לסביבה.

התוכנית הזו פתוחה לכל הסטודנטים והמרצים שלנו, וגם לבוגרים בטווח של שלוש שנים מיום סיום הלימודים.
כך אנחנו מעצבים את התעשיות, ולא רק את המוצרים:

1. אנחנו מארחים בישראל מאז 2012 בכל שנה את התחרות הגדולה ביותר בעולם ביזמות תעשיות יצירתיות. זו תחרות שהבסיס שלה בדנמרק, והיא מתקיימת בו בזמן ב-60 מדינות.
זו תחרות שפתוחה לכולם, לא רק לבוגרים ולתלמידים של שנקר, ואנחנו בוחרים את הנציג הישראלי לגמר העולמי בתחרות העולמית. כבר זכינו במקום הראשון והשני בשנים האחרונות עם פרויקטים מגוונים שנעו בין מכונית חכמה שיודעת להיכנס לחניה כמו אופנוע, ועד פיתוח של עכבר מיוחד שיודע לפעול גם ללא מגע יד אדם.

2. אנחנו כותבים מחקרים וניירות עמדה למשרדי ממשלה. אנחנו עובדים יחד עם היחידה לתכנון אסטרטגי והצלחנו להביא לשינויים במודלים של תקצוב, כך שחדשנות לא תהיה רק טכנולוגית. הבנו שהבעיה המרכזית בכלכלה הישראלית היא פריון נמוך, ובדקנו אם וכיצד עיצוב יכול לשנות את הפריון. הבאנו מחקרים והוכחות שעיצוב אכן יכול לעשות זאת. ב-2019 הייתה בפעם הראשונה הכרה בהשפעה של עיצוב, והם הטמיעו אותה גם בקריטריונים למימון. זו הבנה משמעותית שיש גם היבט אנושי ועיצובי לחדשנות.

"המשימה העיקרית שלנו היא לחנך את דור העתיד דרך הלימודים האקדמיים, לייצר אקו-סיסטם משמעותי שבתוכו רעיונות חדשניים ותעשייה חדשנית יוכלו לשגשג, להחדיר את החדשנות היצירתית למשרדי הממשלה ולעבוד במקביל מלמעלה למטה ומלמטה למעלה".

למה צריך כל הזמן לחדש?

"כי אנחנו בני אדם, ובני אדם כל הזמן רוצים לשפר את המצב שלהם ולהתקדם. יש מחקרים חדשים שמוכיחים שאנחנו מושפעים מכל מה שקרה שבעה דורות אחורה, ומשפיעים על כל מה שיקרה שבעה דורות קדימה. העתיד הוא לא נקודה בזמן שאנחנו פאסיביים לגביה - אנחנו מייצרים את ההווה של הילדים שלנו, ואנחנו רוצים להבטיח שהוא יהיה טוב יותר מהעבר של ההורים שלנו. כל דור מתבסס על הדורות שהיו לפניו, ומעצב את העתיד של הדורות שיהיו אחריו".

איך מוצאים את האיזון בין חדשנות למסורתיות?

"אני לא רואה קונפליקט, בוודאי לא במובן האנושי. בממד האנושי אין הבדל בין מסורת לחדשנות. אנשים רוצים להתקדם, לשפר. זו המסורת של המין האנושי. צריך לשמר את המסורות שיש בהן ערך ושיש בהן מודלים נכונים ומיטיבים מבחינת הסביבה. צריך להבין איך החדשנות לא פוגעת בדברים הטובים. להסתכל במבט כללי ולמצוא חשיבה מערכתית שבודקת עבר-הווה-עתיד, ולא מבקשת להתנתק מהעבר או להשאיר אותו מאחור".

משברים גדולים יוצרים הזדמנויות גדולות

משבר הקורונה והשנה שבה העולם עצר מלכת הם מבחינת ורשבסקי הזדמנות נהדרת לעצור גם את מרוץ החיים ולבדוק את הנחות היסוד של החדשנות ואת היכולת של המהלכים שהיא מובילה להשפיע. לטענתה, המשבר שהפתיע את העולם כולו הוא רק הוכחה לכך שהמנהיגים והחברות שמובילים את העולם צריכים כל הזמן לבחון את עצמם, ושיש שורה של חוליים שדורשים תיקון שמתאפשר רק כשיש תקלה חמורה, שעוצרת לחלוטין את המערכת שמתקדמת מכוח האינרציה.

Algaeing

״אנחנו מפעילים תוכנית אקסלרטור, שמלווה פרויקטים שצומחים בתוך המחלקות השונות של שנקר ותומכת בהם.״

Algaeing

״אנחנו מפעילים תוכנית אקסלרטור, שמלווה פרויקטים שצומחים בתוך המחלקות השונות של שנקר ותומכת בהם.״

איך השפיעה הקורונה על הגדרת החדשנות?

"עוד לפני הקורונה אחד הנושאים שסומנו כאתגרים בולטים ל-2020 היה ההתמודדות עם ה-BURNOUT, השחיקה. ואז הגיעה הקורונה והוכיחה את הטענה. בסוף הסגר הראשון עוד הייתה תחושה של אופטימיות, אבל גם תובנה שיכול להיות גרוע יותר. הקורונה מאפשרת לכולנו חשיבה מחדש על כל המודלים הכלכליים, על כל האמיתות המוחלטות של הקפיטליזם הטהור, ואולי אפילו מאלצת אותנו לכך. היא מחייבת אותנו לבדוק אם הם עובדים וטובים לנו, ורובנו המכריע הגיע כמובן למסקנה שככל הנראה הם לא עובדים או לא מספקים. המשבר מאפשר לכולנו לעצור ולבחון שוב את הדברים שתוך כדי תנועה אנחנו לא בוחנים אותם ולא מפקפקים בהם, כי הם עובדים. תוך כדי תנועה הרבה יותר קשה לעצור ולבדוק את המודל שבתוכו את פועלת."

"ברור לכולם, עכשיו יותר מתמיד, שאי אפשר להמשיך כמו שהיה – כי אנחנו מכלים את המשאבים שלנו. צריך לטרוף את הקלפים. להביא הבנה שלא היתה קודם. לתרגם את זה גם להיצע עסקי. לתרגם רעיון להיצע קונקרטי.
הקורונה גם מכריחה את כולנו לעבור מדיבורים למעשים. פורום 'השולחן העגול' של ארה"ב, שכולל מנכ"לים של מאות חברות מובילות, יצא לאחרונה בהצהרה ששורת הרווח היא לא הדבר היחיד שצריך להסתכל עליו בבחינה אם חברה מצליחה או לא, ושלא רק בעלי המניות של החברה הם בעלי העניין שלה. אלה הצהרות מרחיקות לכת וצריך לראות איך הן לא נשארות רק על הנייר, אבל הן מעידות על הכיוון שעליו הולכים מקבלי ההחלטות."

"ראש ממשלת ניו זילנד, שכולם עכשיו מהללים, הכניסה לתקציב 2020, עוד לפני הקורונה, תקציב ייעודי לאיכות חיים  – כדי לקדם ולהבטיח חברה בריאה יותר.

יש מחשבה מחודשת על מה מודדים כשרוצים לבדוק אם חברה היא מצליחה ומקדמת. במושגים הקלאסיים בדקו תל"ג ורווח, אבל היום כולם חושבים שוב איך בונים מחדש טוב יותר, על רקע הקורונה אבל לא רק. לא רק טכנולוגית טוב יותר - אלא עשייה שעושה טוב יותר. איך מכניסים פנימה פרמטרים של איכות חיים וקיימות כדי להבטיח עתיד טוב יותר. רואים יותר ויותר את הצורך בחשיבה הומנית, מדעי החברה, פילוסופיה, עיצוב ואמנות.

זה גם המקום שבו העיצוב והקריאייטיב הופכים לשחקן משמעותי. זה לא רק מה אני אומר החוצה – כמו בשיווק הישן. זו שאלה של איך אני מטמיע את הערכים של המוצר פנימה. איך אני מייצר, מזקק ומשווק גם פנימה וגם החוצה את הצעת הערך האמיתית שלו (שלו?)."

"יש מחקרים שגילו שהסיבה לכישלון של 42 אחוזים מחברות הסטארט-אפ בעולם היא לא בעיות מימון ולא כשל ארגוני כזה או אחר – אלא גורם הרבה יותר פרוזאי: הן פיתחו מוצר, ורק אז בדקו על איזה צורך הוא עונה. רק אחרי שהיה מוצר – הם חיפשו את הבעיה שעליה הוא אמור לענות. החברות האלה לא הביאו ערך חדש למשתמשים. חברות רבות מדי מנותקות מהשוק ומהצורך. אנשי קריאייטיב יוצאים מתוך נקודת המוצא של מה הצורך של המשתמש."

"וכאן המקום של מרכז חדשנות שיושב בתוך אקדמיה להוביל. יש לנו יתרון ייחודי בכך שאנחנו יושבים בתוך אקדמיה שיש לה גם פקולטה לעיצוב, גם פקולטה להנדסה וגם בית ספר לאמנות – אנחנו יושבים בנקודה שבה כל עולמות הדעת יכולים להפרות זה את זה ולפעול בסינרגיה".

איך מעצבים עולם טוב יותר?

"אחד מכשלי השוק הבולטים ביותר הוא שהגדרת החדשנות בישראל היא, על פי חוק, רק חדשנות טכנולוגית, והיא לא מסתכלת על היבטים אחרים של חדשנות.
כבר שנים שמעצבים לוקחים תפקידים הרבה יותר משמעותיים בחדשנות ובעיצוב העתיד שלנו. חברות ייעוץ ענקיות קונות חברות עיצוב ולא רק טכנולוגיה – מתוך אמונה שהעיצוב יודע לחבר את המוצר לשוק וליצור את רמת המחויבות (האינגייג'מנט) הדרושה. אחד התפקידים שלנו לעתיד הוא לשכנע את ישראל להשקיע יותר בתחום הזה ולגרום לעולם לראות בישראל מוקד ומרכז של חדשנות – לא רק טכנולוגית, אלא גם עיצובית ורעיונית. החברות המובילות בעולם פותחות מרכזי עיצוב בכל העולם, אבל ישראל עדיין לא על המפה הזו. כשנצליח גם בזה – אוכל להגיד לעצמי, 'עמדנו ביעד'".

איזו אדמה צריך כדי לצמוח?

"הדבר הכי בסיסי הוא אנושיות. אמפתיה. היכולת לעצור, להסתכל על הדברים, להאט – לא רק לרוץ קדימה".

מה חשוב לזרוע בקרקע?

"אחריות, מנהיגות ואומץ".

מה חשוב להשקות?

"הרבה השראה. חסרה המון השראה. הבטחת ריבוי מקורות ידע. לייצר חיבורים חדשים שהם מחוץ לתחום הדעת שלך. פתיחות".

איך מתמודדים עם מזיקים?

"דרך שיתופי פעולה. ככל שנעבוד בצורה רשתית יותר ובמודל שיתוף פעולה שמחליף תחרות, כך נצליח כחברה להתגונן מפני מזיקים".

מה צריך לעקור?

"את ההסתכלות המצומצמת והמקובעת מאוד".

למה חשוב לצמוח?

"כי צמיחה, שהיא מילה טובה יותר מחדשנות, היא משהו מיטיב. כמין אנושי אנחנו רוצים להתפתח, לגדול, בצורה מיטבית".

עצה של גנן:

"לנסות לגוון את העולם שלנו. יש הרבה קווים מקבילים בין העולם העסקי לבין עולם הצומח. צריך מחזוריות, סביבה מיטיבה ויכולת לעצור ולתת גם זמן לתהליכים להתפתח".

שיתופים
עיצוב